חובת גילוי יזומה 

המחלוקת

פולמוס חריף התעורר בין נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לבין זה של תל - אביב, באחת הסוגיות המרתקות בתחום משפט הביטוח.

המחלוקת נוגעת לשאלה אם מבוטח הבא לעשות ביטוח, רשאי להסתפק במתן תשובות לשאלות המופנות אליו בהצעת הביטוח, או שמא עליו להיכבד ולגלות, מיוזמתו, גם פרטים עליהם לא נשאל כלל.

גישת השופט אליהו וינוגרד

השופט אליהו וינוגרד מתל - אביב, באחד מפסקי הדין שנתן בשבתו כשופט בפועל של בית המשפט העליון, קבע כי חובת הגילוי המוטלת על המבוטח מצומצמת רק למסגרת השאלות המוצגות בפניו על ידי חברת הביטוח.

גישת השופט ורדי זילר

בימים אלה הביע השופט ורדימוס זילר מירושלים, את דעתו, כי פסיקתו של עמיתו, הנשיא התל-אביבי, אינה מקובלת עליו. לגירסת זילר, פסיקת וינוגרד מרוקנת מתוכן הוראה מפורשת בחוק חוזה הביטוח, האוסרת להסתיר מהמבטח ענין מהותי בכוונת מרמה.

האירוע

הסוגיה התעוררה במשפטה של אביבה אזולאי אשר רכבה נגנב ממנה בעת ביקור שערכה יחד עם בעלה בבת-ים. היא פנתה אל חברת הביטוח שלה, הדר, בדרישה לפצות אותה עבור הרכב הנעלם. בירוריה של חברת הדר העלו כי הרכב המבוטח נרכש מחברת ההשכרה אויס, בשליש ממחירו, כחודש וחצי לפני שבוטח אצלה.

סיבת המחיר הנמוך היתה תאונה קשה ביותר שהרכב עבר ושבעקבותיה החליטה אויס לא לתקן את הרכב ולמכרו לאזולאי כפי שהוא.

העדויות שהובאו מטעם אזולאי במהלך המשפט ובמיוחד זו של בעלה נתגלו כבלתי אמינות. בית המשפט ביטל בביקורת נוקבת את עדותו של הבעל לפיה לפני שרכש את הרכב עבור אשתו בדק אותו ושוכנע שמדובר ברכב שלא עבר תאונה ושאין בו רבב.

עניניים שעל המבוטח לגלות מיוזמתו למבטחו

ישנם ענינים מהותיים, קובע שופט זילר, המצויים מטבע הדברים בידיעתו הבלעדית של המבוטח, כמו מחלה שלקה בה המבוטח בעבר, או המקננת בו בהווה, מקום מועד לשריפות בחצריו וכיוצא באלה.

ענינים אלו, כמו פגם בחפץ הגורע באופן מהותי משוויו, על המבוטח לגלות מיוזמתו ולמבטחו אף אם לא נשאל על כך. מי שאינו עושה כן, אשם לא רק בהפרת חובת הגילוי, אלא בהסתרת ענין מהותי במרמה.

השופט זילר ועמו השופטת נאור וארד לא היו מוכנים להעניק לאזולאי אפילו את השווי הממשי הנמוך יותר של רכבה. במקרה כגון זה, פסקו השופטים, פטור המבטח כליל מחובת תשלום תגמולי ביטוח והמבוטח יוצא כשידיו על ראשו.

מסמך 26